צלקת נוצרת כחלק מתהליך ההחלמה של פצע. זהו תהליך טבעי המתרחש כתוצאה מפגיעה בשכבה העמוקה של העור – הדרמיס. כאשר שכבה עבה זו נפגעת, נוצר פצע המתאחה אט אט ולאחר שהושלמה החלמתו והחתך נסגר, נותרת צלקת על גבי העור.
היווצרות הצלקת נובעת מכך שהגוף מייצר סיבי קולגן חדשים המסייעים להחלמת העור ובנייתו מחדש. במקום שנותרה צלקת לאחר פציעה רקמות התאים החדשות שנוצרו אינן דומות לאלו שהיו שם לפני הפגיעה. גם תפקוד העור שעל גב הצלקת אינו באותה רמה.
יש סיבות רבות להיווצרות צלקות. לאחר פציעות או לאחר ניתוחים כירורגים נותרות, בדרך כלל, צלקות. מחלת עור או חבלה בגוף הן גם סיבה להיווצרותן.
היווצרות צלקת בעור
צלקת היא התוצר הסופי של פגיעה בעור וברקמות עדינות בגוף. תוך כדי תהליך הריפוי של הפצע הגוף מייצר רקמה צלקתית המחברת ומאחה את שולי הפצע במטרה להביא לסגירתו ועל ידי כך להחלמתו. שכבת העור הנוצרת בין שני שולי הפצע נקראת צלקת.
בכל מקום בגוף המכוסה בשכבת עור עלולה להיווצר צלקת כתוצאה מפגיעה או פצע. הן נוצרות בפנים ובשאר חלקי הגוף, בין קפלי עור, מתחת לשיער או במקומות בולטים. רוב הצלקות, במיוחד כשהן במקום מוצנע, אינן מהוות מטרד הפוגע באיכות החיים של הנושא אותן. אולם, כאשר נוצרת צלקת במקום בולט, בפנים למשל, היא מעיבה על ההרגשה הכללית של האדם מעצם הפגיעה באסתתיקה של הפנים.
כאשר מדברים על צלקת מכוערת הכוונה היא שהסימן הנותר על העור לאחר ההחלמה מפגיעה כלשהי או כתוצאה מפצע הינו גס, עבה ובולט. צלקת המוגדרת מכוערת תהיה, בדרך כלל, בגוונים שונים מגוני העור סביבה. צלקות גדולות וגסות עשויות להיות מגרדות ובעלות רגישות גבוהה לשמש. במקרים נדירים הן גם כואבות.
צלקות שנוצרו בגיל צעיר יחסית קל יותר להעלימן. עובדה הנובעת מכך שעור צעיר יכול להסתגל במהירות גדולה יותר לשינויים הנלווים לטיפול. בדרך כלל הדרך להעלים צלקות גסות וגדולות היא על ידי ניתוח פלסטי. במקרים קלים יבצע הרופא הליך מיוחד שיבהיר את העור ויעלים את הצלקת.
סוגי צלקות
קיימים סוגים שונים של צלקות:
- צלקת היפרטרופית– זוהי צלקת גסה הנובעת עקב כך שרקמת החיבור צמחה יתר על המידה ואליה נוספה רקמה צלקתית גדולה.
- צלקת רחבה – במקרה זה השוליים של הפצע שנרפא נותרו רחוקים זה מזה ואז הרקמה הצלקתית המקשרת בניהם משתרעת על פני שטח רחב.
- צלקת אטרופית–זהו מצב שבו הרקמה הצלקתית שנוצרה כתוצאה מתהליך הריפוי של הפגיעה היא חלשה ודקה ביחס לעור הבריא סביבה. צלקת כזו תהיה, בדרך כלל, רחבה.
- צלקת פיגמנטרית– בעלת גוון כהה יותר מהעור הבריא שסביבה. עלולה להיווצר כתוצאה מתהליך ריפוי לא טוב או מדלקת או זיהום שנוצרו במקום. מומלץ לא חשוף אותה לשמש.
- צלקת קלואידלית– מדובר בצלקת עבה, גסה ובשרנית הנוצרת כתוצאה מכך שהרקמה הצלקתית המחברת בין שולי הפצע, צמחה יתר על המידה. הסיבה הגורמת לצמיחה מופרזת זו נעוצה בגנטיקה של האדם. היא עלולה להיווצר כמעט בכל מקום בגוף.
- צלקת מתכווצת – מצויה באזורים שבהם יש מפרקים המתכופפים ומתיישרים. זוהי צלקת גסה ולא סימפטית הפוגעת, לעיתים, בגמישות התנועה של האבר הפגוע. כאשר נפגעת יכולת התנועה, אין מנוס מניתוח לתיקון הפגם.
דרכי הטיפול
יש מספר דרכים לטפל ולהעלים צלקות. הנפוצות ביותר הן: ניתוח פלסטי, טיפולי פלזמה, קילוף, לייזר, השתלת עור, הזרקת חומרי מילוי ועוד. כל טיפול מתאים לסוג אחר של צלקת.
ראו עוד בנושא:
