לא בכדי נקרא הסקביאס בעברית גרדת, רובנו מכירים את המונח סקביאס בהקשר של השמיכות הצבאיות, והוא בהחלט מעורר תחושת גירוד.
מהו בדיוק סקביאס? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים שלו (חוץ מגירוד כמובן) ושאלת השאלות- האם הוא מדבק? כמה ואיך נדבקים?
מהו בדיוק סקביאס?
סקביאס או בעברית גרדת האדם זוהי מחלה מגרדת וכן, גם מדבקת. היא נגרמת מסוג של קרדית או קרציון בשם סרקופטס סקביי. קרדית זו שגודלה כרבע מ"מ חופרת מנהרות ומחילות בשכבות העליונות של העור שלנו. שם היא מטילה את ביציה ומכינה את הקרקע לדור חדש של יצורים מציקים לא פחות.
המחלה נמצאת בשכיחות גבוהה יותר במקומות בהם מתגוררים אנשים בצפיפות ותנאי היגיינה לא אידיאליים כמו בתי סוהר, מוסדות ומעונות למיניהם, וכן- גם הצבא.
האם הגרדת מדבקת?
כן, הגרדת מדבקת. עם זאת, לא נדבקים בקלות רבה רק מנגיעה קלה בעורו של אדם נגוע או מנגיעה קלה בבגדיו. רבים נדבקים בסקביאס בעת קיום יחסי מין. גם שימוש בבגדים, מגבות או מצעים משותפים יכול להעביר את המחלה. קרציון הגרדת יכול להחזיק מעמד גם לא על גופנו למשך 24-36 שעות, במיוחד באזורים חמים או לחים.
לכן אוורור חדר היטב יכול להפחית את הסיכון לכך שיחזיק מעמד. אם אתם חוששים שהחתול או הכלב ידביקו אתכם בסקביאס אז הורידו חששות. לבעלי חיים קרציונים שונים מאלה החיים על בני אדם. הם אמנם יכולים לעבור אך לא יחזיקו מעמד יותר ממספר ימים ולא יתרבו. מידת ההידבקות במחלה שונה מאוד ממקום למקום. ישנם מקומות בהם שכיחות החולים במחלה היא פחות מ- 0.5% וישנם מקומות בהם מעל שני שליש מהאוכלוסיה חולים. תנאי ההיגיינה ומידת הצפיפות הם קריטיים.
מהם התסמינים של הגרדת?
התסמינים המובהקים ביותר של הסקביאס הם פריחה וגירוד עז. הגירוד מתחזק במיוחד בלילה. הפריחה נראית כנקודות אדומות ומגרדות- סימנים למחילות שחופר הקרציון בעור. האזורים השכיחים להופעת הסקביאס אצל מבוגרים הם בין אצבעות הידיים, הצד הפנימי של האמות, בית השחי, ברכיים, ירכיים אחוריות, עכוז. בקרב ילדים האזורים השכיחים הם כפות ידיים, כפות רגליים וראש.
כיצד ניתן לדעת שישנו סקביאס?
ניתן לשער שישנו סקביאס על פי התסמינים של פריחה אדומה וגירוד. רופא יוכל לרוב לאבחן האם מדובר בסקביאס על פי בדיקה חיצונית בלבד. לעיתים יבחר הרופא לקחת משטח מהעור ולבדוק בבדיקת מעבדה האם מדובר בסקביאס. את הקרציון וביציו ניתן לראות במיקרוסקופ בלבד.
האם ישנן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון רב יותר לחלות?
גורמי הסיכון לחלות במחלה הם השהות באזור צפוף ולא היגייני, וגם מערכת חיסונית חלשה. כאשר מערכת החיסון שלנו חלשה היא יכולה להתמודד בצורה פחות טובה עם אורגניזמים המנסים לחדור. הדבר נכון לגבי וירוסים, פטריות וגם סקביאס. לכן החולים בלוקמיה או איידס נמצאים בסיכון גבוה יותר. קיימת רגישות גם בזמן או לאחר מחלה, במיוחד לאחר נטילת אנטיביוטיקה. היא גורמת לחיסול חיידקים ידידותיים באזורים שונים בגופנו המסייעים למערכת החיסון להתמודד עם פולשים.
כיצד מטפלים בסקביאס?
הטיפול בסקביאס אצל מבוגרים נעשה באמצעות תכשירים בהם החומר הפעיל הוא פרמטרין. הפרמטרין צריך להיות בריכוז של 5% ולא פחות (ישנם תכשירים שריכוזו בהם הוא 1%). את התכשיר יש למרוח על האזורי בהם ישנה פריחה וגם באזורים הנחשבים מועדים כמו בית השחי, בין האצבעות, החזה אצל נשים.
את הקרם יש למרוח במשך כשבוע ולהשאירו על הגוף בכל פעם במשך 8-14 שעות. אצל ילדים יש להקפיד שלא למרוח סביב הפה כדי שלא ילקקו את התכשיר בטעות. את הבגדים והמצעים בהם השתמש החולה יש לכבס ולייבש היטב. מומלץ לאחסנם בתוך שקית ניילון. כך הקרציונים לא יחזיקו מעמד וימותו.
