תמיד מומלץ למנוע יבלות ושלפוחיות בעור מאשר לרפא אותן מאוחר יותר. יבלות מהוות איום מטריד למדי שעשוי לגרום לנזק קבוע על העור ועל חלקי הגוף, והן גורמות לשקעים מתמשכים בגוף.
לכן יש צורך למנוע בעיה כואבת זו בכל האמצעים האפשריים. מאמר זה מאיר את השיטות הטובות ביותר להימנע מיבלות ושלפוחיות בעור.
שיפור המערכת החיסונית של הגוף
בדומה לכל הזיהומים הויראליים האחרים הנפוצים ביותר בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם זקוקה לתגבור, תזונה מאוזנת מחסנת את הגוף ושיפור רכיבי המזונות מאפשר מניעה מוחלטת של התרחשות יבלות ושלפוחיות.
השיטה היחידה להתמודד עם זיהומים נגיפיים היא הגברת חסינות הגוף נגדם, כך שתאי הדם הלבנים יכולים לדכאם. לכן כדי להימנע מיבלות ושלפוחיות, יש לאכול מזונות עשירים בוויטמינים ומינרלים, ובמיוחד אבץ. מזונות אלו כוללים כורכום ופירות.
ספירת התפשטות היבלות והשלפוחיות
צעד מניעה נוסף להתפשטות יבלות ושלפוחיות לפני שהן משפיעות על כל הגוף הוא טיפול פיזי במצב. למרבה הצער, יבלות ושלפוחיות מתפשטות באמצעות מגע פיזי עם אנשים נגועים. על מנת להימנע מהידבקות ביבלות ושלפוחיות, יש לשטוף תמיד את הידיים עם חומר חיטוי לאחר מגע עם אנשים נגועים.
בנוסף, אם קיימים נגעים על הגוף, החשודים כסימנים מוקדמים ליבלות ושלפוחיות, יש להישמר מפני מגע בפריחות אלו, שכן, המגע עשוי להפיץ את היבלות והשלפוחיות לחלקים אחרים בגוף.
הקפדה על ערנות
זוהי אחת השיטות הקלות ביותר למניעת יבלות ושלפוחיות. עם ההבחנה בתרחישים מוזרים מסוימים על הגוף, יש לטפל בהם תמיד מוקדם באמצעות תרופות ביתיות, שכן הם עשויים להוות סימני גידולים אפשריים הצומחים על הגוף, ככל הנראה יבלות ושלפוחיות.
מספר תרופות ביתיות בהן ניתן להשתמש כוללות מיץ אננס, שום כתוש מרוכז, אבקת אפייה, ואלוורה טרייה. כל מה שיש לעשות זה לשפשף חומרים אלו על האזורים עם היבלות עד שהן נעלמות, ובכך ניתן למנוע זיהום אפשרי.
הגנה על העור
כל הדרמטולוגים מתעקשים שיבלות ושלפוחיות מתפשטות דרך מגע הגוף. הבעיה האמיתית מתרחשת כשהעור נחבל ואז הגוף נוטה יותר לפתח שלפוחיות.
לכן, הסוד למניעת יבלות חוזרות וצלקות אינו בהכרח הימנעות ממגע פיזי עם אנשים, שכן לא ניתן למנוע לחלוטין מגע, אלא להבטיח שהעור בריא, נטול חתכים או חבורות. וירוסים חודרים לעור דרך חתכים, ופציעות עור יוצרות סביבה המסייעת לצמיחת יבלות.
הימנעות מכסיסת ציפורניים וגירוד הפצעים
רופאים מזהירים מפני רגישות אנשים הכוססים את אצבעותיהם, והסיכון ליבלות פריונגואליות, אך נראה שרוב האנשים אינם מתייחסים לנושא זה ברצינות הראויה. ראשית, כסיסת ציפורניים שוברת את רקמת העור ויוצרת פתח לזיהומים משניים.
שנית, במקרה שאדם נגוע ביבלות כתוצאה מהידבקות מאדם נגוע אחר דרך האצבעות, כסיסת הציפורניים עשויה להקל אף על העברת וירוסים לאזורים אחרים כגון הפה והשפתיים.
הקפדה על רמות היגיינה גבוהות
בדיוק בדומה לרוב דלקות העור והסיבוכים, היגיינה חיונית לעיכוב צמיחת יבלות ושלפוחיות. היות ויבלות נחשבות לתסמונת מידבקת, חשוב לוודא שלא משתפים אביזרים אישיים כגון סכיני גילוח, גרביים, נעליים, מגבות והלבשה תחתונה.
בנוסף, יש להימנע מהליכה ברגליים חשופות באזורים ציבוריים כגון מקלחות ושירותים ציבוריים. לחות מהווה גורם להתפתחות יבלות, ולכן אם אתה סובל מזעה בכפות הידיים והרגליים, יש להקפיד על ייבוש אזורים אלו עם מגבת יד. במקרה של רגליים מזיעות, יש ללבוש תמיד גרביים סופגות ואף להימנע מנעילת נעלי פלסטיק שאינן מאפשרות אוורור לרגליים.
ייעוץ רפואי – אך אם היבלות מתפתחות לשלפוחיות, מומלץ להתייעץ עם הרופא לקבלת אבחון מלא על התרחישים האמיתיים בעור. לעיתים פריחות עשויות להיות פשוט תגובות אלרגיות מהגוף ואין פירושן בהכרח פיתוח יבלות ושלפוחיות.
