סטפילוקוקוס הוא למעשה משפחה של חיידקים הכוללת בתוכה 31 זנים. רוב זני החיידקים השייכים למשפחה זו אינם פתוגנים ולא גורמים למחלות. ישנם מספר זנים שעלולים לגרום לזיהום. אחד המינים המוכרים ביותר הוא סטפילוקוקוס זהוב Staphylococcus aureus)).
הוא עלול לגרום לזיהומים בעור. חיידק הסטפילוקוקוס הזהוב שייך למשפחת חיידקי העל, אותם חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה ולכן ההתמודדות איתם לא פשוטה. האם חיידקים אלה מדבקים? מי האוכלוסיה שנמצאת בסיכון גבוה להידבקות ואיך להמנע?
מיני סטפילוקוקוס שעלולים לגרום להדבקה
המין המרכזי של הסטפילולקוקוס שעלול לגרום להדבקה הוא כאמור הסטפילוקוקוס הזהוב. הוא יוצר זיהום במיוחד במצב של פצעים פתוחים, וגם דרך עקיצות. הזיהום מתחיל בעור ובמקרה שאינו מטופל יכול לחדור גם לשכבות העור העמוקות יותר ולהגיע גם לרקמות פנימיות. הסטפילוקוקוס הזהוב יכול "להתיישב" גם על רקמות ריריות כמו רירית האף.
לרוב הוא אינו גורם למחלה או נזק, אך עמידותו של חיידק זה לאנטיביוטיקה הופכת אותו לבעייתי במיוחד. שני מינים נוספים שעלולים לגרום להדבקה הם S. epidermidis ו- S. haemolyticus. מינים אלה שוכנים גם הם על העור אך עלולים להידבק בהם רק כאלה בעלי כשל חיסוני בשל מחלות כמו איידס ומחלות אחרות הפוגעות משמעותית במערכת החיסון.
מי נמצא בסיכון גבוה להידבקות בסטפילוקוקוס זהוב?
האוכלוסיות הנמצאות בסיכון להידבקות בחיידק הן בעיקר אנשים השוהים לעיתים תכופות בבתי חולים, אנשים המתגוררים בבתי אבות סיעודיים ואנשים הסובלים ממחלה ממושכת שאצלם המערכת החיסונית חלשה.
איך נדבקים בחיידק?
ההידבקות בחיידק נעשית בעיקר באמצעות מגע כיוון שהוא נמצא על העור. כאשר אדם הנגוע בחיידק נוגע באזורים אחרים בגופו הוא עלול לגרום להדבקה עצמית ולזיהומים במקומות נוספים בגוף. אם אדם שאינו נגוע בחיידק נוגע במקום הנגוע אצל אדם חולה הוא עלול להידבק. גם נגיעה בחפצים שהאדם הנגוע בחיידק נגע בהם או החזיק אותם קודם עלולה להעביר את החיידק אל הנשא הבא.
כיצד מאובחן החיידק ומה הטיפול?
האבחון מתבצע באמצעות נטילת דגימה מהעור או הרקמות הנגועות בהן ישנו זיהום. הטיפול הניתן הוא טיפול אנטיביוטי. כאשר זהו חיידק אשר עמיד לאנטיביוטיקה ניתנת אנטיביוטיקה שאינה מבוססת על פניצילין כמו ונקומיצין או פוסידין.
מה ההבדל בין חולה לנשא?
אבחון הימצאותו של החיידק אצל אדם לא מעידה בהכרח על היותו חולה. יתכן שהוא רק נשא של החיידק. כאשר אדם הוא נשא אין צורך בטיפול רפואי כיוון שאין עדות לזיהום או מחלה. עם זאת, על אותו אדם להיזהר במגע עם אדם אחר או במגע עם חפצים על מנת שלא להעביר את המחלה הלאה. אצל חולה גרם החיידק כבר לזיהום או מחלה ולכן עליו גם לקבל טיפול רפואי.
איך למנוע הדבקה?
כאשר ידוע שאחד מבני הבית נגוע בחיידק, גם אם הוא רק נשא, יש לשמור על היגיינה, לשטוף ידיים מספר פעמים ביום במים וסבון, כך מומלץ גם ליתר בני הבית לעשות. במידה ומתגוררים עם אדם בעל מערכת חיסון שמצבה ירוד בעקבות מחלה או אדם סיעודי, מומלץ להתייעץ עם רופא כיצד למנוע את העברת החיידק אליו.
כיצד מונעים הדבקה בבתי חולים?
בתי חולים הם אחד המקומות בהם הסיכון להידבקות בחיידק הוא מהגבוהים ביותר. על מנת למנוע הידבקות, כאשר מזוהה אדם כנגוע בחיידק הוא יושם בבידוד כלשהו בהתאם לסוג החיידק ולחומרת הנגע.
כאשר מדובר בזיהום עורי יושם החולה בבידוד מגע המחייב את הצוות המטפל ללבוש חלוק וכפפות חד פעמיות בזמן הטיפול בו. על החולה לחטא את ידיו באלכוהול לאחר כל נגיעה באזור המזוהם.
